לפסק הדין בעניין באמונה חברה לניהול נאמנויות והקדשים בע"מ נ' הנהלת בתי הדין הרבניים ואח'
היועמ"ש ביטל הסכמים שחתם המפקח על ההקדשות עם חברה פרטית שהתחייבה לאתר ולשקם הקדשים לא פעילים, בטענה שאינם חוקיים, בתגובה תבעה החברה 30 מליון ש"ח בגין הפרת ההסכמים. מה קבע ביהמ"ש?
בשנות התשעים של המאה הקודמת התקשר המפקח על ההקדשות הדתיים בהסכמים עם חברה פרטית העוסקת באיתור הקדשים וניהולם, במסגרתם התחייבה בין השאר, להכין מאגר נתונים של ההקדשים הדתיים היהודיים, וכן לאתר, לשקם, לנהל או לממש הקדשים עזובים.
לאחר שהיועמ"ש בדק את ההסכמים והגיע למסקנה כי אינם חוקיים, בין היתר מאחר שהסמכויות שניתנו לחברה מקורן בהאצלה אסורה של סמכויות המפקח, בהיותו זרוע של הנהלת בתי הדין הרבניים, החליט היועמ"ש על הפסקת ההתקשרות וביטול ההסכמים.
בתביעה שהגישה החברה נגד הנהלת בתי הדין הרבניים והמפקח על סך 30 מליון ש"ח, טענה כי ביטול ההתקשרות עמה היא למעשה הפרה יסודית של ההסכמים, שגרמה לה לנזקים רבים.
לטענתה, במשך כשנתיים וחצי עמלה לאיתור וניהול הקדשות נטושים, אך לא שולמה לה התמורה על עבודתה, ולכן היא זכאית לפיצוי. בין השאר הוסיפה וטענה, כי החוזים עמה אינם פסולים, בין היתר כיוון שבסך הכל ניתנו לה תפקידים טכניים של איסוף ואיתור, וכל פעולותיה ממילא היו כפופות לאישור המפקח או בית הדין הרבני.
הנתבעים טענו, כי בהסכמים היו פגמים שורשיים שחייבו את ביטולם- כך למשל, בוצעה האצלה אסורה של סמכויות המפקח, בהן כאלה הדורשות הפעלת שיקול דעת בקשר לזכויות קנייניות. כמו כן, נטען כי החברה הוסמכה לבצע פעולות שיש בהן ניגוד עניינים- כך יכולה הייתה להחליט לשקם הקדש ובד בבד למכור אותו, הייתה רשאית לייצג אותו, ובד בבד הייתה מחויבת לפקח עליו, וכן בוצעה ההתקשרות עמה ללא מכרז. נוכח הפגמים החמורים, טענו הנתבעים, כי החברה לא זכאית לתשלום.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ דחתה את מרבית התביעה, לאחר שקבעה כי אין חולק שההסכמים אינם חוקיים.
נפסק, כי ההסכמים מראים, כי התפקידים שהועברו לחברה אינם טכניים כלל, והם כרוכים בהפעלת שיקול דעת בסוגיות מהותיות- כך למשל, ניתנה לחברה הסמכות לפקח על ההקדשים ולהכריע בסוג הפעולה שתינקט בהם- האם ימומשו או לאו. מההסכמים עולה, כך נפסק, כי למעשה המפקח העביר לחברה את סמכויותיו באופן גורף, ולא ניתן בשום אופן לראות בכך משום העברת סמכויות עזר טכניות, ומשכך- מדובר באצילת סמכות אסורה.
עוד נקבע, כי אין חולק כי ישנו ניגוד עניינים מובנה בהסכמים, שכן לחברה ניתנו סמכויות מעורבות- מרגע שאיתרה הקדש וביקשה לפעול בו, הייתה גם הנאמנה של ההקדש וגם המפקחת על פעולותיו, היא יכלה גם לשקם אותו, אך מאידך גם לממש אותו. בנוסף נקבע, כי כטענת הנתבעת, ישנו קושי בכך שההתקשרות נעשתה שלא במכרז, ולא הוכח כי התובעת פטורה ממכרז במקרה זה.
מטעמים אלה, כך נקבע, מדובר בהסכמים פסולים ובטלים כאמור, ולפיכך היו רשאיות הנתבעות להשתחרר מהם.
לגבי תוצאת הביטול נפסק, כי משהחברה לא הוכיחה את הטענות לפיהן איתרה ושיקמה מאות הקדשים, ושמרה על עמימות בכל הנוגע להיקף פעילותה, כל שהיא זכאית לו הוא השבה שתעמיד אותה במצב בו הייתה טרם חתימת ההסכמים, המסתכמת על פי הדוחות שלה, ב 1,981,078 ש"ח בלבד, וזהו הסכום שעל הנתבעות לשלם לה.
לפסק הדין בעניין באמונה חברה לניהול נאמנויות והקדשים בע"מ נ' הנהלת בתי הדין הרבניים ואח'
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.